סלקום ישראל בע"מ נ' כהן סימן טוב

פסק דין

בפני תביעה כספית, בסך של 12,145 ש"ח (קרן, לא כולל שערוך, הוצאות ושכ"ט). התיק נפתח בהוצאה לפועל (תיק 0153715138), עת הוגשה לביצוע התביעה, שעניינה יתרת חובה עבור שירותים וציוד שקיבל ושרכש הנתבע מהתובעת. הנתבע הגיש התנגדות.

ביום 10.6.2014 נדונה ההתנגדות בדיון אשר התנהל באופן בלתי פורמאלי, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, ועל הטענות שעלו בעל פה, שלא לפרוטוקול, באופן שייפסק סכום שינוע בין 8,000 ₪ ל-12,000 ₪, ובאופן שהתשלום יחולק ל-7 תשלומים חודשיים.

כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

אין חולק, כי הנתבע רכש מהתובעת 2 מכשירי טלפון סלולרי ו-2 מחשבי לוח. אין חולק כי היה מנוי ב-4 קווים, בתנאים שונים. אין גם חולק כי בחודשים שלפני הגשת התביעה לא נעשה שימוש בקו אחד מבין הארבעה, שהיה מקושר למחשב לוח אחד.

טענות הנתבע, בקליפת אגוז, הן כי החזיר את מחשב הלוח המדובר בעת שרכש את השני, וזאת בהסכמת התובעת ותוך התחייבותה לבטל את יתרת התשלום עבור אותו מחשב לוח; ועוד, כי חלק מהחיובים השוטפים היו שגויים ומנופחים, וכי היתרה הנדרשת ממנו בעבור אחד ממכשירי הטלפון (יתרה המהווה כשליש מסך סכום התביעה) מופרזת ושגויה אף היא.

טענות התובעת, בקליפת אגוז, הן כי אין בספריה תיעוד להחזרת מחשב הלוח או לויתור על תשלום עבורו, וכי לא נפלו שגיאות בחיובים ובפירוט יתרות התשלומים עבור המכשירים.

חוץ מהטענות לגופו של עניין נשמעו גם טענות הנוגעות להתנהלות התובעת כלפי הנתבע בתקופה שקדמה להפסקת השירות, ומנגד, טענות אודות טיב ההתנגדות שהוגשה וסיכוייה להתקבל.

"פסיקה בדרך של פשרה פירושה שבית המשפט לא ידרש להכריע את הדין ולתת פסק דין על פי קביעה שבעל דין זה או אחר צודק במחלוקת על פי הוראות החוק או הדין אלא משמעותה שביהמ"ש יתן פסק דין על דרך הביניים והמיצוע שבין טענות שני הצדדים." (ר' ת.א. (ב"ש) 187/93 – פרץ אשר נ. קופ"ח של ההסתדרות, תק-מח 95(3), 240).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

לאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, כסילוק סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים בעניין זה, לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך כולל של 10,500 ₪, כשסכום זה ישולם, כמוסכם, ב-7 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, בסך 1,500 ₪ כל אחד, אשר ישולמו עד ליום האחרון בכל חודש קלנדרי, מחודש יוני ועד חודש דצמבר 2014.

סכום שלא ישולם במועדו יצבור הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום המיועד לתשלומו ועד לתשלום בפועל (אולם איחור של עד 7 ימים בביצוע תשלום לא ייחשב כאי-תשלומו במועדו). במקרה כזה, תהיה התובעת זכאית לחדש את הליכי ההוצאה לפועל בתיק 0153715138 לגביית הסכום הפסוק, כאמור לעיל.

ניתן היום, י"ג סיוון תשע"ד, 11 יוני 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: